פסק-דין בתיק ת"ק 009044/02

התובע, מתווך במקצועו, הגיש תביעה כנגד הנתבע לתשלום דמי תיווך שהגיעו לו, לטענתו, מהנתבע ולתשלום דמי תיווך שנמנעו ממנו, וזאת בסך כולל של 3,000 דולר בצירוף מע"מ.

ביום 27/2/02 פנה הנתבע לתובע על מנת שהאחרון יאתר בעבורו נכס לבית עסק שבבעלותו באזור מתחם העסקים "הבורסה" שברמת גן.

הנתבע חתם על טופס התחייבות לתשלום דמי תיווך (להלן: "הטופס") ומסר לתובע את כל הפרטים הרלבנטיים .

הנתבע התחייב לשלם לתובע, עם חתימת הסכם שכירות, עמלה בגובה חודש דמי שכירות, בתוספת מע"מ, בתנאי שתצא לפועל העסקה האמורה.

כן כלל הטופס הוראה לפיה פיגור בתשלום הנ"ל יחייב את הנתבע בתשלום הפרשי הצמדה וריבית דביטורית הנהוגה בבנק דיסקונט לישראל ממועד התשלום, כפי שנקבע ביום חתימת הסכם השכירות, ועד ליום התשלום בפועל.

ביום 27/2/02 הציג עובדו של התובע, בפני הנתבע, נכס הנמצא ברחוב בצלאל 15 ברמת גן (להלן: "הנכס").

הנתבע בחן את הנכס והודיע לתובע כי הנכס אינו עונה על דרישותיו וכי במקביל הוא נמצא בעיצומו של מו"מ בעניין נכס אחר, המתאים יותר לצרכיו.

זמן מה לאחר מכן נודע לתובע כי חברה בע"מ (להלן: "החברה") אשר הנתבע נמנה על בעלי מניותיה, שכרה את הנכס. פניות התובע לנתבע לתשלום שכרו נדחו על ידי הנתבע.

עד כאן טענות התובע אשר נתמכו בעדות עובדו אשר העיד גם הוא בפני.

לטענת הנתבע בכתב הגנתו, החברה התקשרה עם חברת התיווך "טרגט נכסים - יועצי נדל"ן בע"מ" (להלן: "המתווך") וזאת עוד ביום 25/2/02, דהיינו יומיים לפני המועד בו נחתם הטופס.

בנסיבות אלו, בהן החברה היא זו שהתקשרה בהסכם השכירות, טען הנתבע כי יש לדחות את תביעת התובע בהעדר יריבות.

הנתבע הוסיף וטען כי עוד ביום 25/2/02 סייר בנכס ביחד עם המתווך, כפי שעולה ממכתבו מיום 25/2/02 של המתווך. כן טען הנתבע כי הנכס מעולם לא הוצג לו על ידי התובע או מי מטעמו.

בנוסף טען הנתבע כי המתווך הוא שהיה הגורם היעיל להתקשרות שבין החברה לבין בעל הנכס וכי לתובע לא היה כל יד ורגל בעניין זה.

עד כאן טענות הנתבע בכתב הגנתו.

מטעם התובע העידו בפני  התובע בעצמו ועובדו, ומטעם הנתבע העידו הנתבע, המתווך מר אזולאי יעקב, שומר הבניין בו נמצא הנכס ומיופה הכח מטעם בעל הנכס.

מסתבר כי המתווך הינו חברו של הנתבע, עובדה שהוסתרה על ידי הנתבע והמתווך שהעידו בפני.

להוכחת טענתו כי המתווך היה הגורם היעיל לעסקה וכי הוא זה שהציג את הנכס בפני הנתבע, המציא הנתבע, את מכתבו מיום 25/2/02 של המתווך        ( להלן: "המכתב")  וכן צילום חשבונית מס/ קבלה של המתווך, נושאת תאריך 27/3/02 המופנית, בין היתר, לנתבע ולחברה בגין תשלום עמלה עבור השכרת משרד.

נוכח העובדה כי חשבונית המס/קבלה הופנתה הן לנתבע והן לחברה, יש בכך כדי לאיין את טענת הנתבע כי יש לדחות את התביעה כנגדו מהטעם שהחברה היא זו ששכרה את הנכס.

אין מחלוקת כי בשלב כלשהו הוספו על הקבלה מילים המנסות לקשור בין הקבלה לבין הנכס שכן עורך/ת הקבלה לא ציין מהי כתובתו של המשרד בגינו נתנו שירותי התיווך ושולמו דמי התיווך.